הרבה מים עברו תחת הגשר מאז פרצה
לחיינו פוליסת הדירקטורים הראשונה. למעשה אנחנו רחוקים בעשור אחד מחגיגות המאה להפקתה בשנת 1930
בעקבות המשבר הפיננסי הגדול שפקד את השווקים בשנת 1929 וגרר בעקבותיו זרם של
תביעות משקיעים.
בשנות ה-80 תחום אחריות נושאי משרה
עלה מדרגה בעקבות התמוטטות נוספת של הכלכלה, וההבנה, שלמרות החשיפה הגבוהה, קיים
מכשיר הגנה בדמות פוליסה לביטוח אחריות דירקטורים. ההכרה בפוליסה כמכשיר הגנה יעיל
סייעה מאוד להפצתה בקרב החברות הציבוריות.
משנות ה-2000 ואילך, כל משבר עורר את
הפופולריות של הכיסוי הביטוחי ואישרר את הצורך בקיומו. חשוב לומר שגם אופי
הדירקטורים ואופיין של ישיבות הדירקטוריון השתנו רבות לאורך התקופה שנסקרה. הגיוון
האנושי, לרבות המגדרי, בקרב הדירקטורים השתפר פלאים, אם כי הדרך לשיוויון מלא עוד
ארוכה.
התפקיד עצמו הפך לנחשק ועם זאת, נושא
באחריות קפידה, בעוד כובד משקלו של בית המשפט ניכר בכל תביעה.
באופן כללי, ניתן לומר כי הדור החדש של הדירקטוריונים מבין את משמעות
הממשל התאגידי, ומתנהל בהתאם. נוסחי הפוליסות התרחבו והתעבו והן כוללות כיסויים והרחבות שמעבר לנדרש
בחוק. היועצים המשפטיים למדו עם השנים שלמרות קיומו של משולש הגנה בעל שטחי חפיפה
נרחבים, השינויים הקיימים בין המכשירים השונים מחייבים לשלב את שלושתם באופן הרחב
ביותר שניתן בכל אחד מהם, על מנת להגן באופן מיטבי על הדירקטורים ונושאי המשרה
בתאגיד.
עוד לפני שנת
2020 ביטוח הדירקטורים שינה כיוון ומשוק רך הפכו המבטחים לשוק קשה וקשיח. מגמת
הירידות המתמשכת נפסקה והחלו עליות חדות בתעריפי הביטוח.
למרות, זאת
ועל אף העליות התלולות, רק השנה התיישר הקו עם הפרמיות שהיו מקובלות בענף שנת
2003. לענף זה, שספג הפסדים גם לאורך השנים, לקח 17 שנה בכדי לחזור לרמת הפרמיה
שהיתה נהוגה בו לפי תחילת הירידות החדות בפרמיה.
הסיבות
לשינוי המגמה הן משולבות:
- עלייה בכמות התביעות ובחומרת התביעות – Loss Ratio שלילי
הסקטורים הפגיעים ביותר הם: מוסדות פיננסיים, חברות נסחרות בארה"ב ובעיקר
בנסד"ק, חברות ביוטק ונדל"ן.
- הידוק הפיקוח על הרווחיות של לויד'ס
- מגמת מיזוגים ורכישות וצמצום הקיבולת
- חידוד הנחיות החיתום ושאיפה ל"תמחור מדעי" – Technical rate
- קורונה: האפקט המצטבר של אי הוודאות והחשיפות החדשות של עידן הקורונה
והשלכותיו על המאזנים של חברות הביטוח ושל
המבוטחים בתחום הדירקטורים
- סביבת ריבית 0% והשפעתה על צפי התשואות מהשקעות
להתקשחות
השווקים יש השלכות קשות:
- עליה חדה בפרמיה
- הקטנת גבול אחריות
- רכישה מוגברת של כיסוי SIDE A
- כשל שוק המביא לכך שלא כל המבוטחים מצליחים למצוא כיסוי
- אפקט טסלה – הבחירה לוותר על הביטוח ולמצוא פתרונות אלטרנטיביים,
שאינם בהכרח תואמים את הצרכים של המבוטחים
- צמצום הרחבות וכיסויים
- הצגת חריג קורונה – נוסח החריג
למעשה
מחריג כל נזק שעלול להיות מיוחס לכל חיידק או וירוס או מה שיוגדר על ידי ארגון הבריאות
העולמי כמגיפה, וגם Covid-19.
התפתחויות חיוביות:
- בית המשפט מחבק את דוקטרינת 'שיקול הדעת העסקי' – BJR בשורה של פסקי דין, כמו ורדניקוב, בטר פלייס ולאחרונה גם
חבס.
- הרשות לניירות ערך יצאה בשורה של גילויי דעת שמקלים על החברות, כגון
תיקון מדיניות התגמול, כך שלא תהיה דרישה להתייחס לפרמיה ולהשתתפות העצמית
ומספיקה התייחסות לגבול האחריות, בכפוף לעמידה בתנאי שוק.
- ביום 18.10.2020 קיבלה הממשלה החלטה כי בשירות המדינה תהיינה לפחות
50% נשים במשרות הבכירות ובוועדות האיתור.
- העולם למד להתנהל בזום ולחסוך בזמן ובאנרגיה. אפילו גישורים מגיעים
להסדרים מוצלחים מבלי להפגש פנים אל פנים.
- Covid-19 – החיסון כבר בדרך.
ואם לא, אז אולי קצת התרגלנו לשגרה החדשה – The New Normal.
כולי תקווה
שהעולם ואנחנו נלמד איך להתמודד עם האתגרים שעומדים בפנינו ועוד צפויים לתת את
אותותיהם על הבריאות ועל הכלכלה, ושנצא מחוזקים מההתנסות הזו עם סיפורים לדורות
הבאים.
הכותבת היא ריטה בעל-טכסא – עו"ד, מגשרת ובוררת RBTration –
