מאמרים

המהפכה של ביטוח הדירקטורים – מה צפוי לנו בשנת 2020  

עבור מי שאינו מעורה בתחום – מהפכת ביטוח הדירקטורים המתרחשת היא מהפכה שקטה, ממש מתחת לרדאר. אבל למי שנדרש לחדש בשנה האחרונה ביטוח עם חשיפה משמעותית – מדובר בלא פחות משינוי רדיקאלי.

לאורך השנים האחרונות, היינו עדים לשוק ביטוח רך וראינו פיחות מתמשך של תעריפים והרחבת גבולות משמעותית מבחינת נוסחי הכיסוי. כל זאת, לווה במספר הולך ועולה של תביעות כנגד נושאי משרה. מגזר התביעות העיקרי והבולט ביותר היות תביעות כנגד נושאי משרה בחברות הנסחרות בארה"ב.

למצער, תביעות כנגד נושאי משרה בישראל היו באותו קו מגמה:

  1. אכיפה מוגברת של רשויות כגון, הרשות לניירות ערך, רשויות המס, בנק ישראל וכד'
  2. תביעות מפרקים
  3. תביעות יצוגיות, הן צרכניות והן כאלו הנובעות מעילות שוק ההון
  4. תביעות נגזרות כגל הדף להסדרי אכיפה ועסקאות טיעון
  5. תביעות הנובעות מנושאי איכות הסביבה

 

באמצע שנת 2018 החל להסתמן שינוי. תאגיד לויד'ס זיהה מספר מוקדי הפסד ושלח את הסינדיקטים המובילים ברמת ההפסדים לעשות "שיעורי בית" ולהגיש תכניות הבראה. מוקדי ההפסד העיקריים היו: ביטוחים פיננסיים (בהם ביטוח הדירקטורים ובראשם ביטוחי חברות הנסחרות בבורסות בארה"ב וכן ביטוחים בנקאיים ושוק ההון), ביטוח ימי ואווירי וביטוחי קבלנים בישראל.

סינדיקטים שחזרו עם תכנית הבראה מקובלת קיבלו הזדמנות שניה להמשיך ולפעול תחת פיקוח הנהלת הלויד'ס בכדי לוודא, כי התכניות מקוימות וכי התוצרים המקווים אכן מתקבלים.

לעומת, סינדיקטים שחזרו עם תכנית שאינה מספקת, קיבלו "כרטיס אדום" ונכנסו לסטטוס של RUN OFF. כלומר, הפסיקו פעילות שוטפת ונשארו לטפל בתביעות העבר, ביחס לאותם ענפי פעילות שיצרו להם הפסדים.

ביטוח הדירקטורים הושפע באופן קיצוני ביותר.

חלק ממבטחים שרשמו ביטוחי דירקטורים התמזגו, חלקם הפסיקו פעילות והנותרים התחייבו להקטין את רמת הפעילות. לאחר תום שנה ממועד שינוי האווירה, ניתן לומר שמציאת מבטחים בעלי תאבון לגידול בענף ביטוח הדירקטורים הפך לאתגר גדול.

מרבית המבטחים מנסים לטייב את הפורטפוליו ולצמצם את הקיבולת (CAPACITY) שלהם בענף ביטוח הדירקטורים באמצעות:

  1. סירוב לאשר הארכות ביטוח, בייחוד בתנאי הכיסוי הקודמים.
  2. אי חידוש ביטוח למבוטחים שגרמו להפסדים.
  3. אי חידוש ביטוח למבוטחים שמתומחרות מתחת לתעריף הספר.
  4. הקטנת גבולות אחריות של מבוטחים קיימים שמשלמים על הצד הנמוך של התעריף.
  5. העלאת הפרמיות בשיעור של עשרות אחוזים ועד יותר מכפל הפרמיה האחרונה.
  6. הסרת כיסויים בעייתיים שאושרו בעבר תחת אווירת השוק הרך.
  7. החזרת חריגים שהוויתור עליהם כבר הפך לנוהג.
  8. הכנסת חריגים חדשים כתוצאה מהתפתחויות של מגמת תביעות ופסיקה חדשה.
  9. עמידה על תקופות ביטוח קצרות של שנה בלבד, בניגוד לתקופות של 18 או 24 חודש.
  10. ביטול האופציה לעריכת חידושים סמי-אוטומטיים (LONG TERM AGREEMENT).

היו חברות שחוו את כל המפורט ברשימה מעלה במצטבר.

אי לכך, שנת 2019 וכמסתמן גם שנת 2020, אינן זמן מתאים לדרישת הוזלה בפרמיה והרחבת גבולות הגיזרה של הכיסוי.

על אף כל האמור, בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון החדש. לחוק זה יש השלכות מרחיקות לכת על אופן התנהלות ההנהלות והדירקטוריונים. החוק מטיל אחריות כבדה על הדירקטורים ועל המנכ"לים של חברות ציבוריות ופרטיות כאחד.

ניתן לומר, שחוק זה מעביר את עיקר משקל הכובד מן הציפיה הקיימת, להחזיק את החברה בחיים ככל הניתן ומתוך הנחות המצדדות בכך שחובת האמונים של הנהלת החברה כלפי החברה היא לעשות ככל הניתן על מנת שתמשיך להיות עסק חי, אל עבר הציפיה, להתחשב בציבור הנושים ולהקטין ככל הניתן את החוב כלפיהם, אף אם הדבר יביא לקיצור חיי החברה ואולי אף לחיסולה.

חוק החברות קובע, כי תכלית החברה היא השאת רווחיה והיא יכולה להביא במסגרת שיקוליה, בין השאר, את האינטרסים של נושיה. אולם בא החוק החדש וקובע, כי למנכ"ל ולדירקטורים יש אחריות לצמצום היקף חדלות הפירעון של החברה. אם ידעו או היה עליהם לדעת, כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון, ישאו באחריות כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד (חשיפה לתביעת מפרק).

חוק זה מקדם נורמה מכבידה העומדת בסתירה למגמה מקלה המתרחבת בפסיקה בישראל (בעקבות ארה"ב) של אימוץ כלל שיקול הדעת העסקי (BJR – Business Judgment Rule). כלל שיקול הדעת העסקי קובע, כי החלטות שנתקבלו ע"י הדירקטורים בתום לב, ללא ניגוד עניינים, תוך בחינת כל הנתונים והשיקולים הרלבנטיים לצורך קבלת החלטה – לא יחשב כשיקול רשלני ושגוי, ובית המשפט לא ישית חבות על אותם דירקטורים, גם אם בבחינה בדיעבד, אותה החלטה הביאה לתוצאה שלילית. כלל זה חל גם במקרים של חברה בהליכי פירוק וטרום פירוק.

אולם, החוק החדש מחייב את המנכ"ל ואת הדירקטורים להתנהל באופן דפנסיבי ע"י נקיטת אמצעים שיוכלו להוכיח במקרה שהחברה תגיע למצב של חדלות פירעון, כי התנהלותם היתה תקינה. אמצעים אלו ישיתו הוצאות נוספות שרק יקרבו את החברה אל פי פחת, במקום לצמצם את הוצאותיה. הוצאות מסוג זה יהיו יועצים שונים שילוו את החברה, כשהיא מתמודדת עם מצב רגיש: יועצי שיקום, יועצים משפטיים, מבקרי פנים וישיבות תכופות יותר עם מנהל הכספים.

כמו -כן, מצב חוקי זה יעלה את מחיר ההון עבור החברה, באשראי ובהלוואות אליהם תידרש לצורך ניהול עסקיה.

הזווית הביטוחית שמעניינת כאן היא שהחוק החדש אינו מאפשר לחברה לפטור את הדירקטורים והמנכ"ל מאחריותם בעניין זה, וגם אינו מאפשר לה לשפותם בגינה. אולם, החוק שותק בעניין ביטוח ואינו קובע איסור דומה. כלומר, קיימת הסכמה בשתיקה של החוק המתירה ביטוח בגין אחריות זו.

לאור האמור, יש להרחיב את הפוליסות לכסות חשיפה זו באופן מפורש.

לא מן הנמנע, כי הרחבת הכיסוי לחשיפה זו – תתרום גם היא לעליה נוספת בפרמיות ביטוח הדירקטורים.

מאת: ריטה בעל-טכסא, עו"ד, מגשרת ובוררת – מייסדת RBTration

ריטה בעל-טכסא בכנס על ביטוח דירקטורים אחריות נושאי משרה - שינויי שנת 2020
ריטה בעל-טכסא בכנס על ביטוח דירקטורים אחריות נושאי משרה – שינויי שנת 2020