ניהול הליך גישבור מתבצע מחוץ לכתלי בית המשפט.
- ההליך מתחיל כהליך גישור, אשר במהלכו מוגדרות נקודות המחלוקת בין הצדדים. במהלך הגישור הצדדים מגיעים להסכמות ביחס למחלוקות כולן או מקצתן:
- אם הגיעו להסכמה ביחס לכלל הנקודות שבמחלוקת – יהווה הסכם הגישור סיום להליך.
- אם הגיעו להסכמה רק ביחס לחלק מהנקודות במחלוקת – יהפוך המגשר לבורר ויכריע באותן נקודות בהן לא הגיעו הצדדים לכל הסכמה. פסק הבורר הסופי יכלול, הן את החלק שהוסכם בין הצדדים במסגרת הגישור, והן את החלק שהוכרע על ידו במסגרת הבוררות ויהווה מסמך מחייב אחד.
- סמכויות המגשר ניתנות לו מתוקף הסכמה מתמשכת בין הצדדים כל עוד מתנהל הליך הגישור. מרגע שהפך המגשר לבורר – יפעל במסגרת הסכם הסמכת הבורר, כפי שנקבע מראש (או לפעמים תוך כדי ההליך) בין הצדדים.
- הליך שהחל כהליך גישור בלבד, יכול להפוך לגישבור באמצעות הסכמה של הצדדים.
- ביהמ"ש יכול להציע לצדדים לנסות הליך של גישבור, אם יסכימו לכך.
- זהות המגשבר יכולה להיקבע במספר אופנים:
- זהות מוגדרת מראש.
- מינוי בהסכמה רק לאחר התגלעות המחלוקת.
- מינוי מראש של הגוף או האדם שימנה את המגשבר במקרה של מחלוקת.
- הסכם הגישבור בדרך כלל לא יתנהל על פי הדין המהותי, סדרי הדין ודיני הראיות. אם כי, ניתן לנמקו.
- הליך הגישבור מתחיל ומסתיים אצל המגשר, אשר במקרה הצורך הופך לבורר ואין לאחד הצדדים את הזכות לסגת מהסכמתו להליך.
- פסק גישבור שווה במהותו לפסק בורר וניתן להביאו לאישור בית המשפט כפס"ד.
