האם חוק חדלות הפירעון החדש דורש עדכון של פוליסת ביטוח נושאי המשרה?

בספטמבר 2019 יכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש. חוק זה אושר בשקט יחסי, ללא יחסי ציבור ואפילו אפשר לומר, מתחת לרדאר של הדירקטורים. לחוק זה יש השלכות מרחיקות לכת על אופן התנהלות ההנהלות והדירקטוריונים. החוק מטיל אחריות כבדה על הדירקטורים ועל המנכ"לים של חברות ציבוריות ופרטיות כאחד.

ניתן לומר, שחוק זה מעביר את עיקר משקל הכובד מן הציפיה הקיימת, להחזיק את החברה בחיים ככל הניתן ומתוך הנחות המצדדות בכך שחובת האמונים של הנהלת החברה כלפי החברה היא לעשות ככל הניתן על מנת שתמשיך להיות עסק חי, אל עבר הציפיה, להתחשב בציבור הנושים ולהקטין ככל הניתן את החוב כלפיהם, אף אם הדבר יביא לקיצור חיי החברה ואולי אף לחיסולה.

חוק החברות קובע, כי תכלית החברה היא השאת רווחיה והיא יכולה להביא במסגרת שיקוליה, בין השאר, את האינטרסים של נושיה. אולם בא החוק החדש וקובע, כי למנכ"ל ולדירקטורים יש אחריות לצמצום היקף חדלות הפירעון של החברה. אם ידעו או היה עליהם לדעת, כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון, ישאו באחריות כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד (חשיפה לתביעת מפרק).

חוק זה מקדם נורמה מכבידה העומדת בסתירה למגמה מקלה המתרחבת בפסיקה בישראל (בעקבות ארה"ב) של אימוץ כלל שיקול הדעת העסקי (BJR – Business Judgment Rule). כלל שיקול הדעת העסקי קובע, כי החלטות שנתקבלו ע"י הדירקטורים בתום לב, ללא ניגוד עניינים, תוך בחינת כל הנתונים והשיקולים הרלבנטיים לצורך קבלת החלטה – לא יחשב כשיקול רשלני ושגוי, ובית המשפט לא ישית חבות על אותם דירקטורים, גם אם בבחינה בדיעבד, אותה החלטה הביאה לתוצאה שלילית. כלל זה חל גם במקרים של חברה בהליכי פירוק וטרום פירוק.

אולם, החוק החדש מחייב את המנכ"ל ואת הדירקטורים להתנהל באופן דפנסיבי ע"י נקיטת אמצעים שיוכלו להוכיח במקרה שהחברה תגיע למצב של חדלות פירעון, כי התנהלותם היתה תקינה. אמצעים אלו ישיתו הוצאות נוספות שרק יקרבו את החברה אל פי פחת, במקום לצמצם את הוצאותיה. הוצאות מסוג זה יהיו יועצים שונים שילוו את החברה, כשהיא מתמודדת עם מצב רגיש: יועצי שיקום, יועצים משפטיים, מבקרי פנים וישיבות תכופות יותר עם מנהל הכספים.

כמו -כן, מצב חוקי זה יעלה את מחיר ההון עבור החברה, באשראי ובהלוואות אליהם תידרש לצורך ניהול עסקיה.

הזווית הביטוחית שמעניינת כאן היא שהחוק החדש אינו מאפשר לחברה לפטור את הדירקטורים והמנכ"ל מאחריותם בעניין זה, וגם אינו מאפשר לה לשפותם בגינה. אולם, החוק שותק בעניין ביטוח ואינו קובע איסור דומה. כלומר, קיימת הסכמה בשתיקה של החוק המתירה ביטוח בגין אחריות זו.

לאור האמור, יש להרחיב את הפוליסות לכסות חשיפה זו באופן מפורש.

לא מן הנמנע, כי הרחבת הכיסוי לחשיפה זו – תגרום לעליה נוספת בפרמיות ביטוח הדירקטורים.

כתבה:

עו"ד ריטה בעל-טכסא, מייסדת RBTration  – פתרון מחלוקות מחוץ לכתלי בית משפט

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *